אתגר טרור הילדים (#310) | משה פייגלין (15/02/2023 – כ״ד בשבט ה׳תשפ״ג)

15/02/2023 – כ״ד בשבט ה׳תשפ״ג

אתגר טרור הילדים

טרור הילדים הוא הקרב הקשה ביותר.
ילדים בני 13, מול הצבא החזק ביותר במזה”ת.

מי ינצח?

התשובה היא שבהסכמי אוסלו, כשהכרזנו שהם העם הילידי פה, כשהכרזנו שזו ‘זו ארצם’, והפקדנו בידם את הצדק,
שהיה קודם בידינו,

בהסכמים ההם, הפכו במו ידינו את הילדים שלהם,

לחזקים הרבה יותר מכל מטוסי ה F-35 , הטנקים והצוללות שלנו.

כי שום טנק, של עם שאבד לו הצדק, לא ינצח ילד בן 13 שנחוש להילחם.

אתם מבינים – מה שקרה באוסלו הוא שהפכנו את עצמנו, לאורחים בארצנו. מן צלבנים, קולוניאליסטים, מן כח שיטור נורווגי שכזה – שלוחה של המערב במזה”ת.

אנו מנסים להידמות למדינות המערב, להישען על ערכיהן ולזכות בתמיכתן. זו הזהות שאנו עושים הכל כדי לאמץ לעצמנו.

במערב, שהתרבות שלו נשענת על יסודות נוצריים, התייאשו מכל אמת שהיא. הסימן לכך שאתה צודק, הוא שאתה החלש בסיפור.

המודל המוסרי האלוהי שלהם – הוא הצלוב הסובל כל העת. בכדי להתקרב אליו צריך להתנתק מן העולם, להתנזר מנשים ומהחיים. הקדושה נמצאת ברוח בלבד.

גם המוסלמים ויתרו על חיבור הרוח והחומר. אבל שם פנו לכוון ההפוך.
המודל המוסרי האלוהי שלהם, הצודק בסיפור, הוא החזק,
כובש הארצות והנשים,
גן העדן השמור למאמיניו – הוא,
בית בושת…

למבקשים לדבוק בערכי המערב, אין אמת הניתנת להשגה, אין בנמצא עבורם שום צדק העומד בזכות עצמו בלי קשר לשאלה אם חזק אתה או אם חלש.

הערך היחיד שבשמו מותר לדבקים בערכי המערב, להשתמש בכוחם,
הוא ערך ההגנה העצמית.

לכן, משויתרנו באוסלו על הצדק היהודי שלנו ואימצנו את הצדק הנוצרי, מותר לנו להשתמש בכח, אך ורק ברגע החולף הזה, שבו אנו חלשים יותר.

מותר לנו לנטרל מחבל, רק לאחר שכבר שלף את הסכין והחל לדקור.

מותר לנו לירות רק על הטילים שלהם –
לאחר שכבר שוגרו.

אבל מה נעשה כשמדובר בילדים?
ילדים הרי אינם אחראים למעשיהם. הם חלשים גם כשהם יורים…

איך ננצח אותם?

התשובה היא שכל עוד הפכנו את עצמנו לאורחים קולוניאליים מערבים במה שהיה פעם ארצנו,
כל עוד לא ביטלנו את אוסלו ונותרנו עם הצדק הנוצרי שאימצנו,

אין לנו שום סיכוי נגד הילדים הללו.

לכן טרור הילדים הוא המבחן האחרון והקשה ביותר.

אם לא נדע לבטל את אוסלו, להחיל ריבונות ולשוב אל עצמנו ואל הצדק שלנו –

אנחנו נפסיד במבחן הזה,
נפסיד חלילא במלחמה כולה –
ולא יהיה לנו שום בג”צ להאשים.

אם נפסיד במערכה המכריעה הזו, נוכל רק את עצמנו – את המחנה הלאומי –
שלא ידע להציב לישראל שום חזון חלופי במקום חזון אוסלו,

שהציב לה השמאל.