אי ציות אזרחי זה הפתרון לנתיב הטוטליטרית שבו אנו נמצאים| ג'ורג' כריסטנסן | חבר הפרלמנט האוסטרלי

לא ניתן להכחיש שמדינות דמוקרטיות ברחבי העולם -ל כולל אוסטרליה - הפכו לאוטוריטריות יותר (סוג משטר המתאפיין בפיקוח חברתי הדוק וציפייה מצד האוכלוסייה לציות למשטר, תוך שימוש לעתים קרובות באמצעים מדכאים) בגלל הקורונה, מגמה מדאיגה שחייבים לסיים אותה.
על רקע האיפוס הגדול (The Great Reset) המרושע, דמוקרטיות רבות פנו לדרכים "בלתי פרופורציונליות, מיותרות או לא חוקיות" כדי לרסן את הנגיף.
כך עולה מדו"ח חדש של המכון הבינלאומי לדמוקרטיה וסיוע אלקטורלי, עמותה בינלאומית שבסיסה בשבדיה. הדו"ח מספק בדיקה יסודית למגמה המדאיגה של הדעיכה הדמוקרטית - מגמה שהוחרפה על ידי הקורונה, אם כי שורשיה עמוקים יותר.
נקודת המפתח מהדוח היא ההצהרה הבאה:
בהקשר של המגיפה, ממשלות דמוקרטיות רבות אימצו הגבלות מפוקפקות לחירויות היסוד, שבמקרים רבים מחקות את הפרקטיקות של משטרים אוטוריטריים.
האמת הזו היא שהניעה אותי לשאת נאום נוסף בפני הפרלמנט האוסטרלי השבוע, שזכה לגינוי כצפוי על ידי אלה שאין להם עיניים לראות כיצד הפגיעה הנוכחית בחירויות והבידול הרפואית שלנו יכולים להוות אבני דרך בדרך לטוטליטריות.
חזרה למכון הבינלאומי לדמוקרטיה וסיוע אלקטורלי (IIDEA); הם גילו שלאורך 2020, כמה דמוקרטיות ברחבי העולם נקטו בצעדים אגרסיביים וסמכותיים כדי להילחם בקורונה, מה שהפך את התגובה לנגיף, לגורם עצום שתרם לירידה משמעותית לערכים דמוקרטיים ברחבי העולם.
ה- IIDEA קובע:
העולם הופך ליותר אוטוריטרי ככל שמשטרים לא דמוקרטיים הופכים לחוצפנים עוד יותר בדיכוי שלהם וממשלות דמוקרטיות רבות סובלות מהתדרדרות על ידי שהן מאמצות את הטקטיקות שלהן של הגבלת חופש הביטוי והחלשת שלטון החוק, המוחרפת בגלל מה שמאיים להפוך ל"נורמלי חדש" של מגבלות הקורונה.
על פי הדו"ח, מדינות שבדרך להפוך ל"אוטוריטריות יותר" גדלו פי 3 בהשוואה לאלו המתקרבות לדמוקרטיה. השנה היא השנה החמישית ברציפות של מגמה מדאיגה זו - שהוגדרה כטווח העמוק ביותר ללא הפרעה של התפתחויות פרו-אוטוריטריות מאז שהעמותה העולמית החלה לעקוב אחר מדדים אלו ב-1975.
מדינות דמוקרטיות, ללא ספק כולל אוסטרליה, יישמו פרוטוקולי מגיפה "שהיו לא פרופורציונליים, בלתי חוקיים, בלתי מוגבלים או לא קשורים לאופי החירום", על פי דו"ח IIDEA. בין הפרוטוקולים הללו היו איסורי נסיעה ושימוש ב"סמכויות חירום שלעתים השביתו את הפרלמנטים".
הפרופסור למשפטים ד"ר כריסטיאן אלטינג פון גאוסאו (Christiaan Alting von Geusau), כותב עבור מכון ברונסטון (Brownstone) למחקר חברתי וכלכלי, הציג רשימה ארוכה של פרוטוקולים אנטי-דמוקרטיים כאלה:
סגרים אינסופיים, סגרים שנאכפו על ידי המשטרה, הגבלות נסיעות, חובת חיסונים, דיכוי נתונים ודיונים מדעיים, צנזורה בקנה מידה גדול, ומניעת פלטפורמה (Deplatforming) חסרת רחמים ושיימינג פומבי של קולות המבקרים הם כולם דוגמאות לאמצעי דה-הומניזציה שלא צריכים להיות להם מקום במערכת של דמוקרטיה ושלטון החוק. אנו רואים גם את תהליך הגרוש ההולך וגובר של חלק מסוים מהאוכלוסייה לפריפריות כדי הפליתם כחסרי אחריות ובלתי רצוים בגלל ה"סיכון" שהם מהווים לאחרים, מה שמוביל לכך שהחברה מדירה אותם בהדרגה.
אפשר לסלוח לכם על המחשבה שהוא דיבר ספציפית על אוסטרליה, במיוחד ביחס להפלייתם של חלק 'לא רצוי' מסוים באוכלוסייה.
מכיוון שבעוד שממשלות המדינה ממשיכות להגביר את ההגבלות על אינטראקציות ציבוריות והתנהגות כלכלית, אפילו עבור אנשים שכבר לקחו את החיסונים המאושרים באופן זמני, ההתקפות החמורות ביותר על החירות באוסטרליה מכוונות כעת לדמוגרפיה אחת מסוימת: אלה שאינם מחוסנים
החל מהתקשורת שחושבת שהם לא "חברים הגונים בחברה" ועד הממשלה שמבדלת אותם מהחברה המנומסת, אין ספק שהאנשים במדינה הזו שבחרו לא לבצע הליך רפואי מסוים, נמצאים תחת התקפה מתמשכת.
אוסטרלים לא מחוסנים מוצגים בתור 'האחר'.
ראשת ממשלת מדינה אחת פרסמה ציוץ המרמז שאוסטרלים לא מחוסנים מהווים סכנה ויש להימנע מהם.

ראש ממשלה נוסף - דניאל אנדרוז הדיקטטורי - קבע השבוע חיסוני חובה לעובדי מגורים, עובדי חקלאות ויערות, עובדי שדות תעופה, עובדי עזר, תמיכה ורווחה, קצינים מוסמכים, עובדים סיעודיים, עובדי קהילה, עובדי אמנויות יצירתיות, עובדי משמורת , עובדי שירותי חירום, עובדי בידור ותפקודים, עובדי הלוויה, עובדי השכלה גבוהה, עובדי מרכז שירות המשפטים, חוגגי נישואין, עובדי ייצור, עובדי עיבוד בשר ופירות ים, עובדי הפקת מדיה וסרטים, עובדי מכרות, עובדי פנאי פיזיים, נמלים ומשא עובדים, ספורט מקצועי, מרוצים בעלי ביצועים גבוהים, עובדי שירותים מקצועיים, עובדי המגזר הציבורי, עובדי נדל"ן, עובדים דתיים, עובדי תיקונים ותחזוקה, עובדים קמעונאיים (כולל עובדים במתקני מזון ושתיה ובמתחמים מורשים), מדע ועובדי טכנולוגיה, עובדים סוציאליים וקהילתיים, עובדי הובלה, שירותים ועובדים עירוניים, וטרינרים ועובדי טיפול בחיות מחמד/בעלי חיים. המציאות היא שאתם כמעט לא נכללים בכוח העבודה בויקטוריה אם אתם לא מחוסנים.
ד"ר אלטינג פון גאוסאו מתווה רשימה של חמשת השלבים של דה-הומניזציה של "האחר", הנראים בעיקר במדינות טוטליטריות. חמשת השלבים הללו הם:
היצירה והאינסטרומנטליזציה הפוליטית של הפחד.
הדרה רכה.
הצדקה מתועדת להדרה.
הדרה קשה.
ולבסוף, השמדה, חברתית או פיזית.

הגענו לשלב 4.

לאתר - https://sites.google.com/view/itistimetorisup

לטלגרם - https://bit.ly/3ga8mCv