שומר סף - גדי טאוב

עינת מצביעה לעבודה, ואני לליכוד. ניסינו ללבן את הסוגיות, לא את הפרסונות, ורוב הזמן הצלחנו: עינת רוצה לראות קואליציית מרכז, ואני רוצה קואליציה ימנית. שלא כמו רבים בשמאל היא מוכנה לקבל את נתניהו כראש ממשלה, והיא באופן כללי אופטימית: על השותפות האזרחית עם רע"מ, על הפמיניזם של מירב מיכאלי, על מערכת המשפט ועוד. שיחה בלי דם בעיניים. כי חשוב שנלבן את הסוגיות האלה לפני שאנחנו הולכים להצביע.

וזה רק קצה הקרחון, כפי שחושף ספרו של מתן פלג, יו"ר 'אם תרצו" – "מדינה למכירה". תארו לכם שאם ששכלה את המגיעה לדיון בבג"צ על הקפאת הצו להריסת ביתו של רוצח בנה, ושם היא מגלה שיש לרוצח סוללת עורכי דין במימון גרמני. נשמע לכם כמו הזייה? זו לא הזיה. וגם זה עוד כלום. כבר מזמן לא מדובר רק תמיכה אירופית ב"שוברים שתיקה" ו"בצלם" ובהצפת מערכת המשפט בעוטרים ממומנים. טורקיה מממנת הסעות של בדואים מהנגב, לפגוש ערבים מהצפון, לאירוע תעמולה של האחים המוסלמים במסגד אל אקצה בירושלים. מדינות אופ"ק משקיעות בפלסטיניזציה של ערביי ישראל. והמספרים הם אסטרונומיים. אל תחמיצו את הספר הזה, מפני שכל זה קורה לכם מתחת לאף והעיתונות אינה מדווחת. אפשר לרכוש את הספר כאן: https://sellameir.com/products/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94 וגם: אם אתם לפני שיפוץ, בקרו קודם כל באתר www.perfecthome.co.il

התחלנו בהסכמה וסיימנו בויכוח סוער. אבל העובדות הן לא במחלוקת: המכון הישראלי לדמוקרטיה, והמרכז להעצמת האזרח, הכינו תכנית מסודרת לביטולה של הדמוקרטיה בישראל. מוכרים לנו אותה בעזרת סילופים, השוואות חלקיות ושקרים, כאילו היא תוביל ל"ייצוב". וגם מספרים לנו שהיא לא קשורה לימין ושמאל. אבל על אף שכל אדם הגון, גם בימין וגם בשמאל היה צריך להתקומם נגדה, היא קשורה לשמאל, ובונה על האינטימיות הגוברת בין מפלגות גוש השיסוי. אין הסבר אחר לקלות שבה לפיד, סער, גנץ ושותפיהם, מקבלים שם שיריונים הדדיים. אבל שאלת השאלות היא האם הגוש הזה יכול להעביר את הצעה כזאת למרות שאין לו רוב? פרופ' בראלי, ראש מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, מסביר למה כן, ואיך כל זה קשור לאינטרסים של המפלגות הערביות. פרק שאסור להחמיץ. וגם: אם אתם שוקלים חופשה בצרפת, זה המקום להתחיל - https://www.francophilesanonymes.com/

מנחם בומבך מייסד רשת החינוך "נצח" גדל בחסידות ויז'ניץ ואחרי שייסד מכינה לחרדים באוניברסיטה העברית, פנה להקים רשת בתי ספר המשלבת חינוך חרדי עם השכלה כללית, ותופתעו לשמוע מה קורה ברשת החינוך שלו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ג'ון פונטה היה הראשון להבחין שמעמד פרוגרסיבי בינלאומי שם לו למטרה לא רק את מדינת הלאום, אלא גם את הדמוקרטיה עצמה. והוא עושה זאת בעזרת שימוש מניפולטיבי ברעיון "זכויות האדם". הניצנים הראשונים נראו בועידת דרבן, ולא במקרה מדינת הלאום היהודית היתה אחת המטרות הראשונות. מאז התבצרה האליטה הזאת – קיראו לה ניידת – באירגונים בינלאומיים המבקשים לנכס לעצמם את הריבונות של מדינות הלאום. מראיין אורח: מייק דוראן.

איראן היא לא רק תכנית גרעין. יש בה פסיפס אתני, כלכלה מוכת שחיתות, ויחסים מורכבים עם העולם שמחוצה לה. רמת הפיקוח של משמרות המהפיכה היא רופפת, ואפשר להשיג ספרים אסורים בטלגרם, ומשקאות חריפים אם באמת רוצים. יש בעיה קשה של סמים, ויש אפליקציה שמתריעה מפני משמרות הצניעות. זאת ועוד. איראן כפי שלא תשמעו עליה בעיתונים היומיים. אלכס גרינברג הוא חוקר איראן במכון ירושלים למדיניות ואסטרטגיה. וגם: אם אתם שוקלים חופשה בצרפת, זה המקום להתחיל - https://www.francophilesanonymes.com/

תא"ל (מיל) פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל בפועל היה שם מההתחלה: עוד לפני שנחתם ההסכם הראשון. והוא אומר: ההסכם החדש הוא רע בהרבה מההסכם הישן, שבעצמו היה רע מאד. מי שאומר שיותר טוב הסכם רע מהעדר הסכם פשוט אינו יודע על מה הוא מדבר. לישראל לא תהיה לגיטימציה בינלאומית לפעול כנגד הסכם שעליו חתומים האמריקאים והאירופים. אחרי יציאת טראמפ מן ההסכם האיראנים הרשו לעצמם להפר אותו במידה מוגבלת. אבל מרגע שחוסל סולמאני הם הפכו זהירים. ההפרות הפכו מסיביות מנובמבר 2020. מרגע שנבחר ביידן הם הבינו שהאמריקאים חלשים, ושהאופציה הצבאית ירדה מהשולחן. וגם: אם אתם חושבים על שיפוץ, לערוץ שומר סף יש הצעה בשבילכם: בקרו ב www.perfecthome.co.il

סא"ל בדימוס שמוליק הרפז, איש צוות בצוללות לשעבר, ומושיק קוברסקי מבארים בשפה שווה לכל נפש את כל תסבוכת עלילת הצוללות: מה סד"כ הצוללות של חיל הים הישראלי, מה היכולות שלהן, ומהם הצרכים המבצעיים? איך השפיעו תגליות הגז על הזמנות כלי שיט מגרמניה? האם באמת היה מחדל בנושא הצוללות שסופקו למצרים? והכי מצחיק: הקשקוש על זה שנתניהו (או בן-דודו הרוויחו) כסף מהזמנת הצוללות המתקדמות – האמת מסתתרת במספרים. וגם: אם אתם מתכוונים לטייל לצרפת, כדאי לכם קודם לעבור באתר הזה: https://www.francophilesanonymes.com/

מה שעובר על סניגור במאבק הסיזיפי נגד שרירות כוחה של הפרקליטות הכל-יכולה ניתן לתיאור תמציתי: בישראל אין חזקת חפות. להפך. הנאשם צריך להוכיח שהוא זכאי. סיפורים מחרידים מחוויותיה של סנגורית. וגם: אם אתם רוצים לשפץ, עשו לעצמכם טובה ובקרו ב https://www.perfecthome.co.il/he

איתמר פליישמן אופטימי, לפחות בטווח הארוך. הסדקים כפר נפערו בחומת שרירות הלב של המוסד שמנהל את ישראל, הפרקליטות, והם עתידים לגדול. לכן ההיסטריה של ניצן, אלשיך, ושופריהם בעיתונות. אבל הרבה אנשים עוד יפגעו בדרך. דיברנו גם על הצדקנות הבלתי נתפסת והריקבון המוסרי של השמאל סביב פרשת סרסור הסוהרות, ופשרות אחרות, וגם על מה שקרה למצביעי השמאל כשהם ראו את נציגיהם בפעולה (אפילו הם לא אהבו את זה) ולסיום: תיאוריית ישראל השנייה? ולפני שאתם עולים על טיסה לאירופה, אל תשכחו לבקר באתר "פרנקופילים אנונימיים" https://www.francophilesanonymes.com/france/

התחלנו את השיחה בסקירה של הישגי נתניהו, המשכנו לאתגריה האסטרטגיים של ישראל, ואחר כך ניסינו לפענח מהיכן נובעת השינאה הקיצונית של חלקים בשמאל לבנימין נתניהו. וגם: קורסים של פרופ' אפרים פודוקסיק אפשר לראות ביו טיוב. חפשו לפי שמו.

לד"ר אדי כהן יש חצי מיליון עוקבים ערבים בטוויטר, והוא בעצם משרד חוץ של איש אחד, שמנהל הסברה ישראלית בערבית ברשתות החברתיות וברשתות הטלוויזיה הערביות. מתברר שיש הרבה קונים לסחורה הזאת, מפני שהערבים, הוא אומר, לא מאמינים לתקשורת שלהם וצמאים לשמוע את האמת. והיא קשה. דיברנו על הפלסטינזציה של ערביי ישראל, ועל כך שמוכרחים לדבר אל הציבור הערבי בשפתו. וכמובן – על מבצע עלות השחר. מס' 138 בטופס הפריימריז.

האזנתי לנאומים של עמית בכנסת, כשהוא היה ח"כ, והוא היה ממובילי המאבק להשבת התוכן למושגינו. כמייסד המכללה למדינאות הוא מכיר לפני ולפנים את הדרכים שבהן השתלטה האליטה המנהלית השמאלית על מוקדי הכוח ולא פחות חשוב על אוצר המילים שלנו. עמדותיו תקיפות למרות לשונו מתונה. "אנחנו לא רוצים לעלות על מערכת המשפט עם די9", הוא אומר. "אנחנו רוצים לעצור את הדי9 שבאמצעותו הם רומסים את הדמוקרטיה". התכנית לרפורמה ביחסי הרשויות – מפורטת להן בפרק 147. עמית מתמודד במחוז ירושלים. מס' 319.

לפוליטיקה הישראלית ולעולם הרוח של ישראל יש הרבה מה ללמוד מהאופציה המסורתית המזרחית, ללי דרעי אומרת. שאלתי אותה הפוליטיקה של הזהות ותיאוריית ישראל השנייה, על החזון הלאומי המחבר לעומת הקשת המזרחית, שאותה היא מבקרת בחריפות. על מה קרה לציונות הדתית כשהיא הלכה לפגוש באופקים, על ניכור הורי, ועל הכרסום של הפמיניזם הרדיקלי במשפחה וביחסי אנוש. וכמובן, על הצורך להתייצב מול האלימות הלגאלית של מערכת המשפט כנגד הימין. שיחה מרתקת, עם אישה מרתק, שכדאי לכולנו לראות אותה בכנסת.

כל מי שהולך למחאות הימין בשנים האחרונות רואה שם את בוריס אפליצ'וק, שאין שום מקום רחוק מידי ושום הפגנה קטנה מידי בשבילו. בוריס עלה ב 1990, כמעט עשרים שנה אחרי אביו, שאיתו שמר על קשר מעבר למסך הברזל. לפי דעתו, הסיבה לכך שלימין אין רוב יציב היא ההזנחה המתמשכת של ציבור דוברי הרוסית, שהוא ביסודו ימני, ומשקלו הפוטנציאלי הוא 14 מנדטים. אלא שהליכוד עשה מיקור חוץ של פלח האוכלוסיה הזה לליברמן שהיה אז בליכוד. ליברמן יצר מונופול על דעת הקהל הרוסית, שאותה הוא מתמרן מאז לצרכיו באמצעות הפוליטיקה של השינאה – פעם נגד ערבים, עכשיו נגד חרדים. הליכוד חייב לחזור להיות פעיל במגזר הזה, וללכת על הראש של ליברמן. ואם אתם רוצים לעזור לבוריס בפריימריז: דברו עם אורלי לב 0507683676.

פרופ' אבי שמחון רץ ברשימה הארצית. הוא היה יועצו הכלכלי של נתניהו ואחד האנשים עם הכי הרבה שעות שיחה איתו. שוחחנו על עקרונות התכנית הכלכלית של הליכוד, שתפורסם אחרי הפריימריז ושאבי הוא מאדריכליה: הקטנת השליטה של אגף תקציבים בכלכלה, קיצוץ מיידי במסים, קיצוץ ברגולציה, ובמקביל מאבק בקרטל הבנקים, המקמץ באשראי ובכך חונק את החמצן הכלכלי בישראל. וגם: סיפור על איך אגף תקציבים ומשרד המשפטים הכריחו את הישראלים לשלם מחיר גבוה לעובדים זרים.

האם התנועה הציונית יכולה היתה להשיג מדינה ליד שולחן המשא ומתן בוועידת השלום בפריז, בסוף מלחמת העולם הראשונה, ובכך להציל שליש מהעם היהודי? מה ראה מארק טווין ביהודי וינה שגרם לו לחשוב שעתידם באירופה מזהיר? מה ראה בהם הרצל שגרם לו לחשוב את ההפך הגמור? מה היה חלקו של אהרון אהרונסון, מייסד מחתרת ניל"י, בקרב הפרשים שהוביל לגירוש הטורקים מארץ ישראל? ומה עשה צ'רצ'יל למען הפצצת המסילות לאושוויץ? בנימין נתניהו בחר שלושה מדינאים שמהווים בעיניו מופת, ושוחחנו עליהם בהרחבה ובניחותא. וגם: איראן, ארצות הברית, מה אמר נתניהו לביידן, ומה על ישראל לעשות נוכח שובו של הסכם הגרעין. פרק חגיגי לרגל מאה תוכניות של "שומר סף".

האם הימין יכול לחזור לשלטון בתנאים הקיימים, ואם לא מה צריך להתשנות כדי שהוא יממש את כוחו האלקטורלי? למה היינו צריכים לצפות את הונאת בנט, שהיה שחקן חתרני כנגד גוש הימין מלכתחילה, ומה בהשקפה הדתית לאומית כשל נוכח האתגר הפוסט לאומי של הקואליציה הנוכחית. וגם: יהדות אמריקה, חינוך אמריקאי לעומת חינוך ישראלי, ולסיום אפילו בונוס: קופון הנחה למאזיני שומר במנויים לספריית שיבולת. שיחה נינוחה עם ד"ר רן ברץ בשבתון בארה"ב.

זאת היתה רק התחלת השיחה. משם הפלגנו לרבי יוסף קארו, נושא ספרה החדש של ד"ר אלטשולר, לקשר בין ציונות, לאומיות, ואמונה דתית, לשאלה איך הוא נפרם במסגרת ליקוי המאורות של תומכי בנט בציונות הדתית (דניאלה ויס, מור דורשת ממשך תשובות), ועד להבדל בין תומי לפיד החכם לבנו הפוסטמודרני, שר החוץ של ישראל. אל תחמיצו. וגם: קופון לרכישה בהנחה של "ניידים ונייחים".

קובי אלירז היא יועץ של שלושה שרי ביטחון לנושא שטחי סי. עכשיו הוא הפיק מסמך בשם "מימוש המשילות הישראלית: המערכה על שטחי סי״. השם מנוסח באופן חיובי, אבל המצב בשטח רע, ומתדרדר במהירות. איך זה עובד, ואיך הפלסטינים ממנפים כסף בינלאומי, ואת מערכת המשפט הישראלית כדי לקדם את ההשתלטות.

האם התקשורת האמריקאית סופסוף התעוררה? מה תהיה משמעות הקריסה באפגניסטן לגבי הסכם הגרעין עם איראן? האם ממשל ביידן הצליח לתמרן את בנט לצרכיו, ומה הקשר למינויו של דן שפירו, איש של אובמה, לצוות המטפל באיראן? וגם: נרדם או לא נרדם? מה בדיוק קרה שם בחדר הסגלגל. כל זאת ועוד, עם העיתונאית והפרשנית טל היינריך, מניו יורק.

על החוק לאיסור התמודדותו של נתניהו, על התמודדות אפשרית של נתניהו עם מערכת המשפט, על התפיסה העדתית של הליכוד שהציגה מירי רגב, על הימים הלא קלים בצלאח א-דין, על משטרה שהפסיקה לחתור למגע, על אריה שיף שעשה את מה שהיתה צריכה המשטרה לעשות, ועל איך - אם בכלל - יכול הימין לחזור לשלטון. שיחה לא מעונבת עם ח"כ אמיר אוחנה, מסלון ביתו.

ראש מועצת אירגוני הנשים בישראל לא מגדירה את עצמה כפמיניסטית. היא אומרת על עצמה שהיא מקדמת זכויות נשים. אבל איפה עובר הקו בין קידום זכויות נשים לבין פגיעה בזכויות גברים? האם המונח פמיניזם עדיין מתאר את השאיפה לשוויון, הוא שהוא נוכס לחלוטין בידי פמיניסטיות מסוגה של מירב מיכאלי שפירוק המשפחה הוא לב האג'נדה שלהן? על זאת ועוד, תשמעו היו"ר הדתייה של מועצת אירגוני הנשים, שבאה מהבית היהודי ומצאה את עצמה עכשיו בליכוד. ואף על פי כן – היא נבחרה לעוד קדנציה.

כבר קראו לו "מכחיש אקלים" וכבר קראו לסתום לו את הפה, אבל פרופ' יוני דובי מתעקש להפריד בין הנתונים שעליהם אכן מסכימים המדענים (כדור הארץ אכן מתחמם, אם כי לאט), ובין התיאוריות המופרכות על "משבר אקלים" אסוני ובלתי נמנע שמחכה לנו מעבר לפינה. ובאותה הזדמנות, איך היסטריית המשבר הזה משרתת את הג'נדה של הניידים, למה זה סדר יום אנטי דמוקרטי, ולמה כבר בישראל אפשר לראות בעין איך "משבר האקלים" עושה ההפך מ"צדק חברתי": פוגע באופן ממשי כבר עכשיו, בעניים.

לרגל צאת הספר "העשור החמישי" שוחחתי עם ד"ר צמרת, על הקטסטרופה המתגלגלת שנקראת פוליגמיה במגזר הבדואי, על אנשי הק.ג.ב. שעצרו אותו ביריד ספרים במסקווה, על עבודה לא נעימה עם שר החינוך לשעבר גדעון סער, על התדרדרות החינוך היהודי, ועל הפקרות בחינוך הערבי - וגם על יהודית ודמוקרטית לאור הדיון בוועדה שנקראת על שמו, "ועדת צמרת".