Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour - 10. Les Blés (1957 / Studio Album)

Jacques Brel / Les Blés

Donne-moi la main
Le soleil apparut
Il nous faut prendre le chemin
Le temps des moissons est venu
Le blé nous a trop attendu
Et nous attendons trop de pain
Ta main sur mon bras
Pleine de douceur
Bien gentiment demandera
De vouloir épargné les fleurs
D'un fossé, les évitera
Pour éviter que tu ne pleures

Les blés sont pour la faucille
Les soleils pour l'horizon
Les garçons sont pour les filles
Et les filles pour les garçons

Donne-moi tes yeux
Le soleil est chaud
Et dans ton regard lumineux
Il a fait jaillir les jets d'eau
Qui mieux qu'un geste, mieux qu'un mot
Rafraîchiront ton amoureux
Penchée vers le sol
Tu gerbes le blé
Et si parfois ton jupon vole
Pardonne-moi de regarder
Les trésors que vient dévoiler
Pour mon plaisir, le vent frivole

ז'אק ברל / חיטה

תן לי את ידך
השמש הופיעה
אנחנו חייבים ללכת בדרך
זמן הקציר הגיע
החיטה חיכתה לנו יותר מדי זמן
ואנחנו מצפים ליותר מדי לחם
היד שלך על זרועי
מלא במתיקות
נא לשאול
לרצות לחסוך על הפרחים
מתעלה, ימנע מהם
כדי למנוע ממך לבכות

החיטה מיועדת למגל
השמשות לאופק
בנים מיועדים לבנות
ובנות לבנים

תן לי את העיניים שלך
השמש לוהטת
ובמבטך הזוהר
הוא גרם לסילוני המים לצוץ
מי יותר טוב ממחווה, יותר טוב ממילה
ירענן את אהובך
נשען אל הקרקע
אתה עורם את החיטה
ואם לפעמים התחתונית שלך עפה
סלח לי שאני מסתכל
האוצרות שבאים להתגלות
להנאתי, הרוח הקלת הדעת