דר קלייר קרייג בפני ועדת החקירה העממית בבריטניה של העם העידה כי זריקות הקורונה היו לא בטוחות וגם לא יעילות 11.06.2024

דר קלייר קרייג בפני ועדת החקירה העממית בבריטניה של העם העידה כי זריקות הקורונה היו לא בטוחות וגם לא יעילות 11.06.2024

ד"ר קלייר קרייג היא פתולוגית אבחנתית. היא התאמנה ב-NHS במשך 15 שנים, והפכה לעמיתת הקולג' המלכותי לפתולוגים.

בשנת 2016 היא הפכה למובילה היומיומית לפתולוגיה ולנתונים קליניים בזרוע הסרטן של פרויקט 100,000 גנומים. היא גם עבדה באבחון סרטן בינה מלאכותית.

ממאי 2020, ד"ר קרייג עבדה במשרה מלאה, פרו בונו, על מחקר קוביד, וזיקק את הראיות לקהל הדיוט.

מאז ינואר 2021 היא עומדת בראש צוות הייעוץ וההחלמה לבריאות ( HART ) עם ד"ר ג'ונתן אנגלר. זהו גוף רב-תחומי של מומחים שסיפק מקור מידע עצמאי בנושאי קוביד

---

תקציר חלק מהעדות :

ד"ר קלייר קרייג: ברור שהחיסונים נגד קוביד אינם בטוחים
________________________________________
ד"ר קלייר קרייג מסרה את עדותה בפני חקירת החיסונים העממית בבריטניה. היא העידה כי זריקות הקוביד היו גם לא בטוחות וגם לא יעילות. סקירת הנתונים מהניסוי של פייזר, ה-ONS, קריאות אמבולנס ומחלות ארוכות טווח היא הדגימה כי להשתמש במילה "בטוח" לתיאור חיסוני קוביד זה שקר.

חקירת החיסון העממית אתמול הושק . עד כה ד"ר ג'ונתן אנגלר , ד"ר רוס ג'ונס , ד"ר דין פטרסון , ד"ר ליז אוונס , פטריק פייגן , ניק האנט וד"ר קלייר קרייג הגישו ראיות. הם מעודדים מומחים אחרים להגיש את הצהרות העדים שלהם, דבר שניתן לעשות באמצעות קישור הדוא"ל הזה .

ד"ר קלייר קרייג הגישה את הצהרת העדה שלה בתפקידה כיו"ר משותף של צוות הייעוץ וההחלמה לבריאות (HART), כמו גם רופאה מוסמכת ופתולוג אבחנתי. אתה יכול לקרוא את הצהרת העדים המקיפה שלה בת 102 עמודים כאן . בסרטון למטה היא מסרה את עדותה בעל פה.

במחצית הראשונה של עדותה, ד"ר קרייג דיברה על ה"בטיחות" של זריקות הקוביד. במחצית השנייה היא דיברה על "היעילות" של החיסונים ואחריה ענתה על שאלות שהציג לה עיתונאי המדע וויל ג'ונס. להלן ציינו רק הערות שהיא אמרה במחצית הראשונה.

MHRA לא ממלא את חובותיו ומספר שקרים

הסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות ("MHRA") היא סוכנות מבצעת של מחלקת הבריאות והשירותים החברתיים בבריטניה. היא אחראית להבטיח שתרופות ומכשור רפואי פועלים ובטוחים לשימוש בבריטניה.
אנשים חושבים על "חיסון" כעל נס מודרני ד"ר קרייג אמרה לחקירת החיסונים של העם. "המילה היא כמעט שם נרדף ל'בטוח ויעיל'. עם זאת, מה שכונה חיסוני קוביד אינם בטוחים ואינם יעילים ונשלפו מהשוק מזמן", אמרה.
המונח "בטוח ויעיל" שימש לראשונה לשיווק תלידומיד, אמרה ד"ר קרייג. תלידומיד היא תרופה שהוצגה לראשונה בשנות החמישים כחומר הרגעה וטיפול בבחילות בוקר בנשים הרות. עם זאת, מאוחר יותר נמצא כי הוא גורם למומים מולדים חמורים באלפי ילדים שנולדו לאמהות שנטלו את התרופה במהלך ההיריון. לאחר מכן הוא נאסר ברוב המדינות והשימוש בו הוגבל מאוד.
"אחרי שערוריית התלידומיד כאשר לפחות 5,000 תינוקות נפגעו ולפחות 5,000 מתו, הרגולטורים הציגו כללים חדשים", הסבירה ד"ר קרייג. "וכללים אלה קובעים שאי אפשר להשתמש במילה 'בטוח' ללא אזהרות."
"ה-MHRA אחראים ליישם את הכללים הללו, והם נכשלו לחלוטין בכך", אמרה. אבל גרוע מכך, ה-MHRA עצמם השתמשו במונח בתיאור "חיסוני קוביד".
"וזה היה שקר," אמר ד"ר קרייג.

ה-MHRA גם לא הצליח להציג סף בטיחות מוחלט. זוהי רמת הבטיחות המינימלית הנחשבת מקובלת או נסבלת. זוהי הנקודה שבה יש להשעות או להפסיק את התרופה.
"הם גם התעלמו מכל העדויות לנזק על בסיס אמונתם שהיתרונות תמיד עולים על הסיכונים", אמר ד"ר קרייג. "זה לא תמיד היה נכון, זה היה שקר", אמרה.
ורופאים שהזהירו מה יהיו בעיות הבטיחות, "אוימו והושתקו", אמרה.

פייזר כיסתה את הנזק בנתוני הניסוי שלה

היא דיברה על כיסוי הנזקים שצוינו בניסוי הראשון של ה"חיסון" של פייזר נגד קוביד. משתתף אחד פיתח פריקרדיטיס לאחר החיסון. "המחלה הזו הוכנסה לנתונים בתור דלקת ריאות, דלקת ריאות קוביד, שבבדיקה יצאה "שלילי'", אמרה ד"ר קרייג.
"משמעות הדבר היא שהיא לא נכללה בנתוני הבטיחות ומכיוון שהבדיקה הייתה שלילית היא גם לא הייתה חייבת להיכלל בחישובי היעילות. אז זה נעלם למעשה", אמרה.

( ידעו מההתחלה על דלקות שריר הלב והסתירו !!! הונאה הונאה הונאההה )

מאדי דה גארי בת ה-12 פיתחה נזק עצבי ( שיתוק ) בתיווך חיסוני בכל גופה. עם זאת, מצבה תואר בנתוני הניסוי של פייזר ככאבי בטן תפקודיים . "אז זה היה עוד שקר," אמרה ד"ר קרייג.
"הצטברות כל השקרים הללו יצרה את השקר הכולל לגבי בטיחות המוצרים הללו", אמרה.
הסימנים לפגיעה נמשכו. לאחר שהחל מסע ההזרקה ההמוני של קוביד, היו אינדיקטורים מוקדמים לכך שהזריקות אלו היו מזיקות. "מערכות המעקב שתוכננו לזהות בעיה השמיעו אזעקות רבות", אמרה.
(קשורים: ההיסטוריה של פייזר של הונאה, שחיתות ושימוש באנשים כשפני ניסיונות

מחלה ומוות טופלו בצורה שונה לפני ואחרי החיסון

לפני השקת זריקות הקוביד, אם מישהו נבדק חיובי לקוביד אז כל סימפטום לאחר מכן נחשב לתסמין של קוביד. עם זאת, לאחר החיסון, התסמינים היחידים שנחשבו כקשורים לזריקה היו כאב בזרוע, חום ותסמינים במערכת העיכול.

"כל אשפוז לאחר בדיקה חיובית לקוביד היה אשפוז קוביד. אבל מישהו שאושפז לאחר החיסון נחשב כמעט תמיד למקרה קוביד", אמרה.
"כל מי שמת תוך 28 ימים מבדיקה חיובית לקוביד, נחשב למוות מקוביד. גם כשהיו תנאים אחרים שתרמו לאותו מוות. ואילו כל מי שמת לאחר חיסון, אם הייתה סיבה אפשרית אחרת, זה היה רשום בתעודת הפטירה", אמרה.
"אף גישה אינה מדעית או רציונלית", הוסיפה.
בנוסף לסיווג המזויף של פציעות קוביד וחיסונים, כמה רופאים אמרו לאנשים שנפגעו מהחיסון שאין שום קשר לחיסון ולפגיעתם.
לחלק מהאנשים המחוסנים שפיתחו תסמינים לבביים או נוירולוגיים של סיבה לא ידועה "הבעיות שלהם תוארו כנובעות מחרדה על ידי הרופאים שלהם", אמרה ד"ר קרייג.
כדי להוסיף לשקרים, "יש גם רופאים שאמרו לחולים שהם נפגעו מהחיסון אבל סירבו לרשום את זה בתיעוד הרפואי שלהם", אמרה.

זריקות קוביד גורמות לנזק מערכתי

מערכות המעקב למדידת הנזק מסם נועדו לזהות אירועים נדירים באיבר בודד בגוף. "אבל המוצרים האלה גרמו לנזק בכל הגוף", אמרה ד"ר קרייג. "מערכות המעקב לא מתוכננות לקלוט [ ] השפעות מערכתיות."
ישנן מספר סיבות מדוע זריקות קוביד גורמות לנזק בכל הגוף.

ראשית, ישנן מחלות אוטואימוניות. הפלטפורמות מתוכננות כך שתאים בכל הגוף מבטאים חלבון זר. לאחר החיסון, ה-mRNA או ה-DNA מזריקות קוביד נכנסים לתאים . כשהם נכנסים, הם משתמשים במכונות התאים כדי לייצר את מה שנקרא חלבון הספייק. התאים המייצרים חלבון זר זה - חלבון הספייק על פני השטח שלהם מוקרבים כאשר מערכת החיסון תוקפת אותם. "כשאתה מקבל סוג כזה של נזק לאיברים, זה נראה כמו מחלה אוטואימונית," אמרה ד"ר קרייג.

בנוסף, חלבון הספייק נראה דומה מאוד לחלבון אנושי. "יש בערך 80% הצלבה," אמרה ד"ר קרייג. "זה אומר שיש גם סיכון למחלה אוטואימונית קונבנציונלית."
שנית, יש את הנזק לכלי הדם שנגרם מהזרקות הקוביד. יש לנו כלי דם בכל הגוף, כך שהנזק לכלי הדם יכול לגרום לנזק בכל מיני דרכים, היא אמרה.
שלישית, קיימות עדויות לזיהום אנדוטוקסין מהחיידקים בתהליך הייצור. אנדוטוקסין יכול גם לגרום נזק בכל הגוף.
רביעית, RNA סינתטי, זיהום DNA סינתטי ונזק מיטוכונדריאלי יכולים להשפיע על כל תא בגוף. ישנם גם חלבונים לא ידועים המיוצרים שעלולים להוביל למצבים כגון עמילואידים, אשר שוב יכולים להשפיע על איברים רבים. ( קרישי דם )

(קשורים: האם חלבוני ספייק הזרקת Covid יכולים לייצר פריונים ומבנים עמילואידים שגורמים להפרעות נוירולוגיות? ו- #PlasmidGate: הזרקת פלסמיד DNA בזריקות פייזר ומודרנה יכולה להיכנס לגרעין התאים שלנו ב-5 דרכים שונות )

אינדיקטורים אחרים של נזקי חיסון

פעמוני אזעקה צלצלו גם בנתונים שאינם מערכות מעקב בטיחות.
עד להפצת חיסוני קוביד, הזמנת אמבולנס למקרי חירום מסכני חיים היו יציבים וצפויים בסביבות 2,000 ביום. מאז החלו מסעות ההזרקה ההמוניים של קוביד, היו 2,500 ביום, אמרה ד"ר קרייג.
המספרים המרקיעים של אנשים שאינם יכולים לעבוד בגלל מחלות ארוכות טווח מספרים גם הם סיפור. תוצאות הסקרים מראות שמספר האנשים הסובלים ממחלה ארוכת טווח עומד על כ-2 מיליון מאז 2012. "אבל מאז השקת החיסון, זה זינק באביב 2021, והוא עומד כעת על 2.8 מיליון", אמרה. הנתונים בארה"ב נראים דומים, היא הוסיפה.
גם באביב 2021, חלה עלייה במקרי המוות שאינם מקוביד. "זה קרה בכל העולם המחוסן ", אמרה ד"ר קרייג. "הטענה שקוביד הוא שגרם לכל העודף הזה הייתה שקר", העידה.

אז ממה אנשים מתו?

"מקרי מוות קרדיו-וסקולריים ללא קוביד עלו עם השקת החיסון ומאז הם גבוהים. ומקרי המוות בצעירים היו גבוהים מאז, במיוחד בגילאי 50 עד 64", אמרה. "זה נכון כמעט בכל המדינות המחוסנות".
( החיסון פוגע בלב ובמערכות הדם גורם למוות והמוות הוא לא מקורונה אלא מהחיסון)
בבריטניה, מקרי המוות העודפים היו נמוכים יותר בלונדון, באוכלוסייה השחורה ובקבוצות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר. "כל אלה היו קבוצות שחוסנו פחות", אמרה ד"ר קרייג. "ואם אתה מסתכל באופן אזורי ברחבי העולם, באזורים פחות מחוסנים היו פחות מקרי מוות עודפים מאז 2022."

ONS כיסוי ושקרים ומשחקים בסטטיסטיקה !!!

המשרד הבריטי לסטטיסטיקה לאומית ("ONS") טען שללא מחוסנים יש שיעור תמותה גבוה יותר מקוביד. לאנשים לא מחוסנים יש גם שיעור תמותה גבוה יותר ממקרי מוות שאינם קוביד, מה שחושף שהטיה משולבת בנתוני ONS. ההטיה נובעת מהבדל דמוגרפי בין האוכלוסיות המחוסנות והלא מחוסנות. "בסבירות גבוהה, לבלתי מחוסנים היה שיעור תמותה גבוה יותר לפני קוביד", אמרה.
"כשאתה מוציא את ההטיה הזו, ההבדל [בין שיעורי התמותה] נעלם", אמרה. "לכן, לטעון שההבדל נובע מחיסון, יהיה שקר".
"למעשה, הפער הזה בתמותה בין המחוסנים לבלתי מחוסנים לא נשאר יציב. עם הזמן התמותה אצל המחוסנים עלתה והפער הצטמצם. כשזה קרה, ה-ONS הפסיק לפרסם את הנתונים", הוסיפה.
"ברור שהמוצרים האלה היו רחוקים מלהיות בטוחים", אמרה.