חיסונים ומוות בעריסה, דבריה של חוקרת במשטרה

(פוסט מאת עמית הילדסהיים):
ג'ניפר שוטרת בדימוס ששירתה בעיר שמנתה כ 350,000 תושבים ראתה שאחת ל 3-4 חודשים מתרחש מקרה של "מוות בעריסה" (SIDS). מאחר וסיפרו לה שתסמונת מוות בעריסה מאוד מאוד נדירה, התדירות הזו של מוות תינוקות משכה את תשומת ליבה.
היא החלה לעקוב אחר המקרים האלה. המשטרה מחויבת לחקור כל מקרה מוות.
ג'ניפר עבדה ביחידה שחקרה את כל מקרי המוות של תינוקות, לכן היא עבדה בסמיכות לחוקרים מטעם רשויות הבריאות ושמה לב שהם עורכים חקירה מאוד אינטנסיבית ומפורטת על כל מקרה "מוות בעריסה", הם בודקים אם יש מעשנים בקרבת התינוק הנפטר, מי היה בבית בזמן המוות, איזה תרופות הם לקחו אם היו תופעות יוצאות דופן, אבל.... דבר אחד הם לעולם לא שאלו.
האם הילד קיבל "חיסון" לפני הפטירה.
ג'ניפר בחקירה הפרטית שלה גילתה שמאחר ויצרני החיסונים אינם נושאים באחריות לנזקים, החוקרים אינם צריכים לתחקר את עניין החיסון.

מאחר וג'ניפר היתה בהריון באותו זמן היא התחילה לחקור את עניין החיסונים.
היא מצאה ש"מוות בעריסה" תמיד מלווה בסימפטומים רפואיים, למרות שמספרים שהתינוק פתאום נפטר ללא סימנים. הסימפטומים כללו כלי דם קרועים בריאות ובמוח. הסימפטום הזה אופייני גם לתינוק מטולטל, אבל היא טוענת שהרופאים יכולים להבחין במקרה של תינוק מטולטל לבין תינוק שלא טולטל עם כלי דם קרועים.
עובדה נוספת שג'ניפר מצאה שבדר"כ "מוות בעריסה" מתרחש בטווח של שעות עד שבוע מה"חיסון".