מומחי גנומיקה מזועזעים מהגילוי של המדען קווין מק'קרנן חיסוני הקורנה מזוהמים בדנא בריאותם צאצאיהם ועתיד הגנום האנושי של המוזרקים בסיכון

קבצי ה-Vax-Gene: An Accidental Discovery ⋆ מכון בראונסטון
Julie Sladden, Julian Gillespie

בשנת 1928 חזר המדען אלכסנדר פלמינג למעבדתו לאחר חופשה של שבועיים. צלחת פטרי של חיידקים שהושארה בטעות על ספסל המעבדה, איכשהו הפכה מזוהמת עם פניציליום נוטאטום עובש. פלמינג הבחין שהעובש מעכב את צמיחת החיידקים. גילוי מקרי זה סימן את שחר עידן האנטיביוטיקה ונקודת מפנה בהיסטוריה הרפואית, ואולי האנושית.

לאחרונה, תגלית מקרית נוספת גרמה למדענים לתהות האם פנינו לפינה נוספת בהיסטוריה.

הסיפור מתחיל עם קווין מק'קרנן, מדען עם 25 שנות ניסיון בתחום הגנומי ומומחה מוביל בשיטות רצף ל-DNA ו-RNA. הוא עבד בפרויקט הגנום האנושי ולאחרונה בגנומיקה רפואית הכוללת ריצוף DNA.

בתהליך של ניסיון לפתור בעיית רצף, מק'קרנן השתמש בחיסונים דו-ערכיים שנשלחו בעילום שם, Pfizer ומודרנה Covid-19 כדי לפעול כבקרות mRNA.

״מישהו שלח לי את המחשבות האלה, זו השליטה המושלמת... זה צריך להיות טהור. אז אם תגרום לזה לעבוד, תסדר את בעיות רצף ה-mRNA שלך", מסביר מק'קרנן באחרונה ראיון. ״הם צדקו בזה. זה אכן פתר את הבעיות שלנו. אבל מה שגילינו בתהליך זה שהם לא היו mRNA טהור. בעצם היה להם הרבה DNA ברקע״.

מק'קרנן היה המום, 'זה לא מה שחיפשנו... הייתה לי השערה שלנוקלאוטידים המעודכנים החדשים שיש להם ב-mRNA עשוי להיות שיעור שגיאות גבוה יותר, ולכן נראה יותר טעויות ב-mRNA. אז, ידעתי שנצטרך לרצף כמו פי מיליון... שוב ושוב כדי למצוא את הטעויות האלה. כשעשינו את ה-DNA הזה צץ וחשבתי "אה, זו בעיה גדולה יותר. אנחנו צריכים להתמקד בזה". ... קצת נכנסתי למצב פאניקה, והבנתי שלא השקעתי זמן לבחון את זה, והעולם חייב לדעת על זה.'

בואו נעצור כאן ונראה מה נאמר לנו על זריקות ה-mRNA של Covid-19. מובטח לנו:

ההזרקות בטוחות. בינתיים, מערכות דיווח על אירועים חריגים שיא מסביב לעולם בשיעורים שלא נראו בעבר של אירועים שליליים ופציעות;
הזריקות הן יעיל. היינו שואלים: יעיל למה? לא מפסיק שידור. אנחנו לא בטוחים לגבי מניעת מחלות קשות, כפי שהוכח לאחרונה נתונים ו-New South Wales Health דיווחים אשר מראים מספר לא פרופורציונלי של אשפוזים בבתי חולים ובטיפול נמרץ בקרב המחוסנים.
חומרי ההזרקה נשארים במקום ההזרקה. שוחרר לאחרונה מסמכים שהושגו תחת FOI מראים שהננו-חלקיקים השומנים הופכים לתפוצה רחבה - בעיקר לכבד, לטחול, בלוטות יותרת הכליה, השחלות והאשכים;
הזריקות לא ישנו את ה-DNA שלך.

בואו נסתכל על האחרון הזה קצת יותר מקרוב.

מדינות ה-TGA האוסטרליות תוכלו למצוא מידע מכובד על חיסוני Covid-19 עלהאם זה נכוןקטע ' באתר. שווה להסתכל. בתשובה לשאלה 'האם חיסוני COVID-19 יכולים לשנות את ה-DNA שלי?' ה-TGA ברור: 'לא, חיסוני COVID-19 לא משנים את ה-DNA שלך.'

הֵם להסביר, 'חיסוני mRNA משתמשים בקוד גנטי סינתטי שנקרא RNA כדי לתת לתאים שלנו הוראות כיצד ליצור חלבון ספייק ייחודי של נגיף הקורונה. כאשר הגוף שלנו ייצר את החלבון המקודד על ידי חיסון ה-mRNA, הוא מזהה את חלבון הספייק כזר ומשגר נגדו תגובה חיסונית. הרנ"א מהחיסון אינו משתנה או יוצר אינטראקציה עם ה-DNA שלנו בשום צורה".

פיו. טוב, אז זה בסדר, יָמִינָה?

דרכי המרת mRNA ל-DNA (כולל תהליך המכונה שעתוק לאחור) הוזלו. עד פרסום מאמר קטן ומעצבן ב-2022 מאת אלדן וחב', מחקר במבחנה שכלל תאי כבד אנושיים שהראה שה-mRNA של פייזר בא לידי ביטוי כ-DNA תוך שש שעות.

בזמנו, זה הונח עקב שעתוק הפוך של ה-mRNA. עם זאת, לאור הגילוי של מק'קרנן, יש אפשרות חדשה לגמרי לשקול. מה אם החיסונים כְּבָר הכיל DNA? ואז ויכוחים על השאלה אם ה-mRNA יכול להפוך לתמלול ל-DNA הופכים ללא רלוונטיים.

בואו נחזור למקרנן ונסתכל מקרוב על מה שהוא מצא. בנוסף ל צפוי mRNA, הוא גם מצא שברי mRNA, חלקים אחרים של RNA ושתי צורות של DNA: ליניאריזציה ומעגלית. המשמעות של ה-DNA העגול - או הפלסמיד - חשובה. ה-DNA הפלסמיד הוא 'המתכון השלם' המשמש לתכנת תאים חיידקיים לייצר המוני את ה-mRNA. ה-DNA הזה לא צריך להיות שם. חקירה נוספת של מק'קרנן הראתה שה-DNA הפלסמיד הכלול בחיסונים אכן בר-קיימא מסוגל לבצע טרנספורמציה בתאי חיידקים.

אז, הבקבוקונים של פייזר ומודרנה של חיסון דו ערכי שמקרנן בדק היו מזוהמים ב-DNA. DNA המקודד לגן הספייק ו פוטנציאל מסוגל להחדיר לתוך הגנום של אורגניזם.

השאלה היא, האם ל-DNA הזה יש פוטנציאל להפוך לחלק מהגנום של א בן אנוש אורגניזם ואם כן מה עשויות להיות ההשלכות? זה היה מצריך הסתכלות על 'גנוטוקסיות', משהו של אוסטרליה TGA אומר שהזריקות (פייזר) לא נבדקו, וה-TGA לא ביקש.

למקרה שאתה תוהה, שם יש לו הנחיות קפדניות לגבי רמות זיהום DNA במוצרי mRNA. סוכנות התרופות האירופית (EMA) וה-FDA הצהירו על 330 ננוגרם של DNA למיליגרם של RNA. באוסטרליה, ה TGA אומר שזה לא צריך להיות יותר מ-10 ננוגרם לכל מנה.

(לא ברור כיצד הוחלט על גבולות אלו. באופן אישי, היינו מקווים לאפס DNA בזריקות ה-mRNA שלנו.)

המשמעות היא ש-DNA לא צריך להיות יותר מ-0.033 אחוז מסך חומצות הגרעין במינון. אבל הניתוח של מק'קרנן הוכיח זיהום DNA של עד 35 אחוז בדגימות ההזרקה הדו ערכיות. זה גבוה עד פי 1,000 ממה שנחשב כ'מקובל' על ידי הרשויות הרגולטוריות.

לאחר מכן, מק'קרנן ניתח את ההזרקות המונוולנטיות (המוקדמות יותר). הזרקות החד-ערכיות של פייזר נמצאו גם הן מזוהמות ב-DNA, אם כי לא באותה מידה. רמות ה-DNA בזריקות החד-ערכיות של Pfizer היו גבוהות פי 18-70 מגבול ה-EMA.

אז מה קורה עכשיו?

תוצאות אלו נמצאות בתהליך של אימות נוסף על ידי הקהילה המדעית. במהות המהירות, מק'קרנן פרסם את ממצאיו ושיטותיו בפומבי ב המשנה ו באינטרנט. הוא מסביר, "מערכת הפרסום, בזמן המגיפה, עוברת פוליטיזציה. אז, זה כנראה לא יוציא את המילה במהירות רבה. הייתי צריך לעשות כמיטב יכולתי כדי לתעד את כל זה ולפרסם את הנתונים ברבים״.

אם הממצאים של מק'קרנן מאומתים, ההשלכות חמורות. זיהום DNA נרחב יעמיד בספק את איכות כל תהליך הייצור של הזרקת mRNA, מערכות הבטיחות והפיקוח הרגולטורי. בנוסף, ייתכן שה-DNA אינו המזהם היחיד.

גילוי הזיהום הזה מעלה שאלה. מה יודע משרד הרגולטור לטכנולוגיה גנטית של אוסטרליה (OGTR) על הבטיחות של mRNA אלה זריקות? ואיזה דיונים התרחשו בין ה-TGA וה-OGTR בנוגע לבטיחות ההזרקות הללו?

חלק מהשאלות הללו מתקיימות שאל ובתקווה יקבל תשובות. בקרוב, אנחנו מקווים.

שאלה נוספת שוקלת כבדות. מה המשמעות של ה"גילוי המקרי" הזה עבור אלה שעברו זריקות mRNA, מבחינת בריאותם, צאצאיהם ועתיד הגנום האנושי?

מדענים ומומחי גנומיקה מזועזעים מהגילוי. גם מק'קרנן, 'לא ציפיתי למצוא את כל השרטוט של פייזר איך הם מייצרים את הדבר הזה בבקבוקון'.

גם אנחנו לא.