”גנבו“ להם את המדינה (#307) | משה פייגלין (06/02/2023 – ט״ו בשבט ה׳תשפ״ג)

מה ניתן ללמוד מעו”ד דוד חודק ומאל”מ זאב רז? מה המשותף לשניים?

ובכן שניהם נולדו פחות או יותר עם המדינה, אשכנזים, חילוניים, שמאלנים וגיבורי מלחמה מעוטרים.

מדובר באנשים שלידתה וצמיחתה של מדינת ישראל חופפת לחייהם שלהם והם גם סיכנו את חייהם בעבורה.

בשנות החמישים הגיע לכאן העליה מצפון אפריקה, עליה שהפכה את ה DNA שלהם למיעוט.

אבל הם לא כל כך שמו לב וחשבו שיהיה כאן כור היתוך ושהכל יסתדר – זה הרי הפרוייקט שלהם, הם המובילים, הם האמא והאבא של המדינה הזו, הכל בשליטה.

בפינות גם גזזו בהיחבא פיאות לילדי העולים, אבל מי שבאמת פתר לאבות המייסדים של הישראליות את בעיית היותם מיעוט היו החרדים והציונות הדתית שנכנסו מרצונם לשמורות חברתיות שכאלה, עם גבולות מאוד ברורים בין תחומי הפנים והדת המותרים להם, לבין תחומי החוץ והביטחון – שמחוץ לתחום.

ההסכמה הלא כתובה הזו החלה להתפרק כשגוש אמונים החל להקים התנחלויות. פתאום, מתוך דחף אמוני, מבצעת החברה היהדותית, מהלך גאו פוליטי שיקבע את זהותה של החברה האזרחית – מהלך בתוך ההיסטוריה הלאומית, ולא רק הפרטית.

הסכמי אוסלו נועדו לקטוע את המהלך הזה ולהשאיר את המדינה בידי מיסדיה, כלומר ב DNA של חודק ורז.
יחד עם אותם הסכמים, באותן שנים ממש, קיבלנו את ההפיכה השיפוטית של אהרון ברק. מדובר היה בשינוי משטרי מתגלגל שהבטיח באמצעות מערכת המשפט, כי מוקדי הכח ששמרו לעצמם המייסדים והורישום בקפידה מדור לדור לדומים להם, יישארו בידם ויבטיחו את ה”ישראליזציה של המדינה” מפני תהליך ה”ייהוד שלה” – כהגדרתו של ד”ר רון פונדק.

השבת הריבונות לעם, כלומר השבת הדמוקרטיה, שמבשרת הרפורמה, שומטת את הקרקע מתחת לרגליהם של חודק ורז.

וגיבורים שכאלה אינם יכולים לשבת מן הצד ולצפות בתהליך.

ויש לקח צדדי שניתן ללמוד מהתקפלותם המהירה של השניים וההסברים המפותלים שנתנו להצהרותיהם הלוחמניות.

אין שום קשר בין גבורה צבאית לגבורה אזרחית.
ברגע שהוזמנו לחקירה, הפכו שני גיבורי המלחמה לפחדנים אזרחיים. פתאום דבריהם לא הובנו כהלכה וכו…

אני שמח שירדו מאיומי האלימות, אבל במובן מסויים – התאכזבתי. אילו היו מתעקשים ולוקחים את דבריהם לבית המשפט, היינו מקבלים במה חשובה לבירור עומק של נושאים שאל לנו להדחיקם.