המדען המוביל בחברת מרק מודה שחיסוני פוליו הנסיוניים הכילו וירוסים שגורמים ללוקמיה וסרטן

בראיון זה משנת 1987 אחד ממדעני החיסונים הבולטים בהיסטוריה של תעשיית החיסונים, ד"ר מוריס הילמן, מדען ממרק, ערך הקלטה שבה הוא מודה בגלוי שחיסונים שניתנו לאמריקאים היו מזוהמים בלוקמיה ובנגיפי סרטן. בתגובה, עמיתיו (שגם מוקלטים כאן) פורצים בצחוק ונראה שהם חושבים שזה מצחיק.

לאחר מכן הם מציעים שבגלל שהחיסונים הללו נבדקו לראשונה ברוסיה, הם יעזרו לארה"ב לנצח באולימפיאדה מכיוון שהספורטאים הרוסים כולם יהיו "עמוסים בגידולים". (לכן, הם ידעו שחיסונים אלה גורמים לסרטן בבני אדם.)

זו לא איזו תיאוריית קונספירציה - אלו דבריו של מדען מוביל במרק, שכנראה לא היה לו מושג שההקלטה שלו תסקור בהרחבה ברחבי האינטרנט (שלא הייתה קיימת אפילו כשהוא ביצע את ההקלטה הזו). הוא כנראה חשב שזה יישאר סוד לנצח.

כשנשאל מדוע זה לא יצא לעיתונות, השיב: "ברור שאתה לא יוצא, זה עניין מדעי בתוך הקהילה המדעית".

במילים אחרות, מדעני חיסונים מכסים על מדעני חיסונים. הם שומרים את כל הסודות המלוכלכים שלהם בתוך מעגל השתיקה שלהם ואינם חושפים את האמת על זיהום החיסונים שלהם.

הודאה מזעזעת מההיסטוריה של הרפואה המערבית.

------------------------

28 בדצמבר
1978–1981: האם HIV-AIDS קשור לניסוי החיסון נגד הפטיטיס B של CDC?

ניסויים במלחמת העולם השנייה ובמלחמה הקרה בארה"ב

בשנים 1978–1981, ה-CDC ערך ניסוי חיסון נגד הפטיטיס B על גברים הומוסקסואלים שחיים בניו יורק, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס. HIV/איידס זוהה לראשונה בקרב המשתתפים בניסוי החיסון נגד הפטיטיס B של CDC והתפשט במהירות ברחבי הקהילה הגאה באותן ערים. מכלול ראיות, כולל ניתוח סטטיסטי מפורט של ציר הזמן המתועד של מתי זוהה זיהום ב-HIV בדם של הגברים ודווח ל-CDC. מתנגדים שחקרו את הנתונים הזמינים שפורסמו משוכנעים שהניסוי הלא-מחושב הזה זירז את מגיפת האיידס ההרסנית בקהילה ההומוסקסואלית של אמריקה. לגברים ההומוסקסואלים בניסוי הוזרק חיסון שנעשה באמצעות דם נגוע בהפטיטיס B אנושי, אשר הוזרק לשימפנזים הידועים כנגועים בסרטן הגורם לנגיף סימיאן 40 (SV40); הנגיף שזיהם את חיסון הפוליו.

לפני ניסויי CDC אלה לא דווחו מקרים של HIV או איידס באמריקה. מגיפת האיידס הוכרזה רשמית על ידי CDC בשנת 1981, בסיום הניסוי. עם זאת, בדו"ח NEJM שפורסם (1980) החוקרים הכריזו על החיסון "בטוח ושכיחות תופעות לוואי נמוכה", וטענו לשיעור הצלחה של 96%. הם לא הזכירו את הופעתה של מחלה חדשה הפוגעת בחלק מהנבדקים.

הגברים בניסוי במנהטן היו בעלי השיעור הגבוה ביותר של HIV שתועד אי פעם באותה תקופה: 20% התגלו כנשאי HIV בשנת 1980, ולמעלה מ-40% בשנת 1984. בנוסף, בדיקה מחדש של דגימות הדם המאוחסנות מניסוי איידס בניו יורק על ידי אפידמיולוגים במכון הלאומי לסרטן ב-1999, מצא שאחד מכל חמישה גברים הומוסקסואלים (20%) נבדק חיובי לנגיף KS הרפס-8 החדש (נגיף סרקומה של קאפוזי ב-1982.

לפני 1978 אף דם מאוחסן בשום מקום בארה"ב לא נבדק חיובי ל-HIV או לנגיף Kaposi's Sarcoma (שלא זוהה עד 1994).

ב- PBS ראיון יוצא דופן שהוקלט (1987) עם ההיסטוריון הרפואי אדוארד שורטר וד"ר מוריס הילמן, מפתח החיסונים הבכיר של Merck, הודה שחיסון הפוליו (מייצר על ידי Merck) היה מזוהם ב-SV40. הוא גם ציין את הסבירות ש-SV40 הוא המקור לאיידס: "לא ידעתי שאנחנו מייבאים איידס".

הוא בכל זאת הגן על החיסון המזוהם ואמר: "זה היה מדע טוב בזמנו כי זה מה שעשית. לא דאגת לגבי הווירוסים הפרועים האלה ..."
הראיון המוקלט מעולם לא שודר מחשש לאחריות; אבל הוא הוגש לספריית הקונגרס וב-2011 פורסם ב- YouTube.

כיצד שני הנגיפים הללו ממוצא פרימטים נכנסו לאוכלוסיית הגברים ההומואים כדי לגרום לאיידס ולצורה מדבקת של סרטן? האם ניתן לאתר את מגיפת האיידס בארה"ב ישירות לניסויים של CDC? בהתחשב באופי הקטלני של שני הנגיפים המשולבים הללו, סביר להניח שרבים, אם לא רוב, מהגברים בניסוי ה-CDC מתו בסופו של דבר מאיידס. המספר האמיתי של מקרי מוות מאיידס בקרב הגברים בניסוי מעולם לא נחשף, וגם התיעוד הרפואי שלהם לא נחקר. המאמצים להשיג מידע זה נדחו תוך התייחסות לאופי ה"סודי" של הניסוי כדי למנוע גישה. קרא עוד... (אלן קנטוול, MD., Gay Vaccine Experiments and the American (Not African) Origin of Aids, 2011; The Virus Cancer Program , 2005