Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour - 4. Pardons (1957 / Studio Album)

Jacques Brel / Pardons

Pardon pour cette fille
Que l'on a fait pleurer
Pardon pour ce regard
Que l'on quitte en riant
Pardon pour ce visage
Qu'une larme a changé
Pardon pour ces maisons
Où quelqu'un nous attend
Et puis pour tous ces mots
Que l'on dit mots d'amour
Et que nous employons
En guise de monnaie
Et pour tous les serments
Qui meurent au petit jour
Pardon pour les jamais
Pardon pour les toujours
Pardon de ne plus voir
Les choses comme elles sont
Pardon d'avoir voulu
Oublier nos vingt ans
Pardon d'avoir laissé
S'oublier nos leçons
Pardon de renoncer
A nos renoncements
Et puis de se terrer
Au milieu de sa vie
Et puis de préférer
Le salaire de Judas
Pardon pour l'amitié
Pardon pour les amis
Pardon pour les hameaux
Qui ne chantent jamais
Pardon pour les villages
Que l'on a oubliés
Pardon pour les cités
Où nul ne se connaît
Pardon pour les pays
Faits de sous-officiers
Pardon d'être de ceux
Qui se foutent de tout
Et de ne pas avoir
Chaque jour essayé
Et puis pardon encore
Et puis pardon surtout
De ne jamais savoir
Qui doit nous pardonner

ז'אק ברל / סליחה

סליחה על הבחורה הזו
שגרמנו לבכות
סליחה על המראה הזה
שנעזוב בצחוק
סליחה על הפרצוף הזה
שדמעה השתנתה
סליחה על הבתים האלה
איפה שמישהו מחכה לנו
ואז על כל המילים האלה
שאנחנו אומרים מילות אהבה
ובזה אנחנו משתמשים
בתור מטבע
ועל כל השבועות
שמתים עם עלות השחר
סליחה על אף פעם
סליחה לנצח
סליחה שלא ראיתי יותר
הדברים כפי שהם
סליחה על הרצון
שוכחים את שנות העשרים שלנו
סליחה על העזיבה
שוכחים את השיעורים שלנו
סליחה על הוויתור
לוויתורינו
ואז לרדת למחתרת
באמצע חייו
ואז להעדיף
שכרו של יהודה
סליחה על החברות
סליחה על החברים
סליחה על הכפרים
מי אף פעם לא שר
סליחה על הכפרים
ששכחנו
סליחה על הערים
איפה שאף אחד לא מכיר אחד את השני
סליחה על המדינות
עובדות מש"ק
סליחה שאני אחד מאלה
שלא אכפת מכלום
ולא שיהיה
כל יום ניסה
ואז שוב סליחה
ואז, מעל הכל, סליחה
לעולם לא לדעת
מי צריך לסלוח לנו